בהתחלה, כאשר קיבלנו את המשימה התקשתי למצוא דילמה בנושא שמעניין אותי, לאחר חשיבה וחקירה החלטתי לעסוק בנושא של סיקור הטרדות מיניות במערכת הצבאית מכיוון שבאותה תקופה, פרשת בוכריס הייתה בשיאה והיא מאוד עניינה אותי.
במהלך כל שלבי העבודה, גיליתי דברים חדשים על הפרשה ודבר זה מאוד עניין אותי.
ההבדלים בין ייצוגי הנשים ובין ייצוגי הגברים מאוד מעניינת בעיני ולכן החלטתי לעסוק גם בזה ולקשר את זה לעבודה.
בחברה שבה אנו נמצאים יש הבדלים רבים בין נשים לגברים בכל תחום. אני מאמינה כי לרוב ההבדלים הם משמעותיים ולא הגיוניים כלפי הנשים.
החלטתי לחקור את הנושא בדגש על ההבדלים בין ייצוגים נשיים ובין יצוגיים גבריים מכיוון רציתי לחקור ולהבין כיצד ההבדלים האלו נתפסים ומקבלים משמעות בנושא המורכב אותו בחרתי.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לטל מאור המורה שלי לתקשורת שליותה אותי במהלך כל העבודה, עזרה ייעצה, תמכה ודאגה שהעבודה שלי תצא ברמה הגבוהה ביותר.
כמו כן, תודה לגברת חני שוורץ שנתנה רעיונות לשיפור הדילמה.
הדילמה אותה חקרתי היא ההבדלים בין ייצוג נשי לייצוג גברי בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית. את הדילמה חקרתי בעזרת פרשת אופק בוכריס – קצין בדרגה מאוד גבוהה אשר אנס וניצל קצינה וחיילת שעבדו איתו.
כאשר הפרשה עלתה לכותרות בתקשורת, ובמהלך כל ההליך המשפטי היו הרבה תגובות מצד הציבור על הפרשה.
מצד אחד, היו אנשים אשר תפסו מבוכריס "גבר", הם טענו שבוכריס הוא דמות צבאית חשובה אשר תרם רבות למדינה במהלך השנים. ולכן אין סיכוי שאדם שהוא כל כך חשוב ואדם שתרם רבות למערכת הצבאית עשה את המקרים שבהם הוא מואשם. כמו כן, היו אנשים רבים אשר טענו שגם אם הוא אשם יש להקל בעונשו על כל התרומה הרבה שלו למדינה ולמערכת הצבאית.
מצד שני, היו אנשים אשר טענו שהמתלוננות דוברות אמת ובוכריס אכן אשם. אנשים אלו ביקשו לעשות את ההפרדה בין ההישגים הצבאיים שלו לבין העונש שמגיע לו לקבל אם הוא אכן עשה את המעשים הנוראיים שבהם הוא מואשם.
לאחר חתימה על עיסקת הטיעון בין בוכריס למתלוננות, הציבור מחה בדרכים שונות מכיוון שהוא טען שה"עונש" שבוכריס קיבל לעומת ההאשמות שבהן הוא מואשם הוא קל, פשוט ולא הוגן כלפי המתלוננות.
כתב האישום שהוגש כלפי בוכריס גולל בתוכו אישום בגין עבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת. בסך הכל הואשם תת-אלוף בוכריס ב-16 עבירות מין בשתי מתלוננות ששירתו תחת פיקודו.
העונש שבוכריס קיבל בעקבות החתימה על הפסקת טיעון הוא: בוכריס הודה בהתנהגות שאינה הולמת ובבעילה אסורה בהסכמה. הוא הורשע ונדון ל-9 חודשי מאסר על תנאי ולהורדה בדרגה אחת, לדרגת אלוף משנה, כאשר הוא מקבל את כל הכסף וההטבות בפנסיה.
#יותר_מבוכריס
זמן קצר לאחר שהתקשורת הודיעה שיש מגעים מתקדמים בין בית-הדין הצבאי ובין עורך-הדין של אופק בוכריס שיביאו כנראה להסדר טיעון "סלחני" – בלשון המעטה.
על-פי ההסדר, בוכריס יודה רק בקיום יחסי מין עם החיילת ויורשע במה שמכונה "בעילה אסורה בהסכמה". בוכריס לא ייכלא, לא יואשם באונס ויורד בדרגה אחת בלבד, מה שיבטיח שלא יישללו ממנו תנאי הפרישה המפנקים של קצין בכיר בקבע.
הפער העצום בין ההאשמות ובין העונש לא הותיר את הרשתות החברתיות אדישות. יוזמת רשת, שכנראה לא לקחה את עצמה ברצינות יתרה, יצרה את מה שאפשר כבר לכנות "אפקט בוכריס". קמפיין #יותר_מבוכריס קרא למשתמשי הרשתות החברתיות לחלוק סיפורים על עונשים לא סבירים שקיבלו בצבא, כלומר מקרים שהם ההפך המוחלט של פרשת בוכריס. הקריאה זכתה להיענות נלהבת, והרשת הוצפה בסיפורים.
קמפיין זה ייצר ממים ענק אשר החזיק מעמד ברשתות החברתיות וצבר תאוצה מרגע לרגע.
דוגמות לסיפורים שפורסמו ברשתות:
בנוסף להיענות הנלהבת, היו תגובות אשר הציגו את הקפיין הזה בצד אחר – "זה לנרמל מערכת שלמה של אלימות כלפי בני אדם בכלל על מנת למחות על אלימות מאוד ספציפית, אלימות מינית ואלימות כלפי נשים. קמפיין גברי, דפוק ואבסורדי יותר מהעונש שאתן מוחות עליו. יותר מגוחך בעיני זה להשתמש בזה בשביל להגחיך את המערכת". (http://www.the7eye.org.il/227792)
לקמפיין "יותר מבורכיס" נוצר תוצר לוואי. בעזרת קמפיין זה הוצגו סיפורים רבים שהעיתונות לא מצליחה או רוצה לדווח אליו, עדויות שמפוררות מעט את המיתוס של הצבא החזק החכם והצודק. סיפורים אלו מזכירים את השרירותיות, ההתעמרות, השוביניזם, הזחיחות והאטימות ששמענו עליהם כבר פעמים רבות לפני כן, אבל עכשיו הם מוגשים לנו בפורמט חדש, מרוכז ובלתי אמצעי.
כחלק מהמחאה החברתית כנגד עסקת הטיעון של בוכריס, פורסם השיר: "הבנות של בוכריס" – זהו שיר מחאה שבו ארבע צעירות לבושות מדי צבא שרות שיר שמבקר את פרשת עבירות המין של תת אלוף אופק בוכריס ואת ההטרדות המיניות בצבא, ומוחות על כאבן של המתלוננות.
את הסרטון יצר גיל נאור שהגה את הרעיון וכתב את מילות השיר. נאור כתב בפייסבוק: "לא הצלחתי למצוא את עצמי בטרנד של #יותר_מבוכריס, אבל למזלי לקחתי חלק בסרטון החשוב הזה שנותן במה למי שבאמת חשובות בכל הסיפור".
בנוסף לביקורת שהשיר מעביר על מקרי האונס בצבא בכלל ועל מקרה בוכריס בפרט, במהלך השיר יוצאות הזמרות גם נגד חלקים בציבור שתמכו בבוכריס, והכפישו את שם המתלוננות ברשתות החברתיות.
כמו כן, מתוך השיר ניתן לראות כי הכותב מציג עמדה אשר אומרת שבוכריס נחשב יותר בחברה מכיוון שהוא קצין בצה"ל, אשר משרת את המדינה ותורדם לה רבות, לכן החברה תופסת ממנו כ"גבר" האידיאלי, החזק, השורד. לעומת זאת המתלוננות נתפסות בחברה כבנות קטנות אשר כנראה דוברות שקר.
שיר זה מראה בבירור כי הייצוג הגברי חזק יותר וגדול יותר מאשר הייצוג הנשי בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית.
מילות השיר:
אנחנו הבנות של בוכריס, שנת 93'
כיסחתם אותנו לראשונה ב-ynet בכל התגובות
הייתם כעדר עיוור שסגד, סגד למג"ד
היינו פקידות צעירות מודאגות שאותנו רצה לאהוב
וכשלקחתם אותנו למכונה, במרץ בשעה שלוש
האמת במכונה לא הספיקה, ובפייסבוק פתחתם עוד קבוצה
וככה נותרה עוד מתלוננת פצועה ועצובה
הכפשתם אותנו, השחרתם אותנו, ניסיתם להוציא אותי זונה
וכשגוייסנו ברכו ההורים בעיניים דומעות
אמרו הבנות האלו, הלוואי לא יחוו מקרה תקיפה
ופנינו עכשיו בעמודים מוכיחות שהיה ממה לחשוש
כי יש מפקדים שחושבים שאנחנו, סחורה בהסכמה
רצינו שמירה, קיבלנו זין
גם בלי התנצלות, בעין
הגבר יוצא כמו גדול
עם עונש ראוי כביכול
אז אם תגישו תלונה תשתו קצת יין
כי מישהו הולך לשתות לחיים
דמנו מותר, הבנות,
כי אנחנו רק בשר לדרגות
גב האומה – אלופי משנה – לא מעוניינים לחלוק דרגה עם אופק בוכריס
לאחר חתימת העסקת הטיעון על ידי בוכריס והמתלוננות, בתוכנית "גב האומה" שמשודרת בערוץ 10, ערכו קטע אשר מבקר את העונש אותו בוכריס קיבל.
לאחר שבוכריס הואשם ב – 17 מקרי אונס, התנהגות שאינה הולמת ובעילה אסורה שלא בהסכמה, הוא חתם על הסדר טיעון שבו הוא אמור להודות במעשיו, להתנצל ועונשו יהיה הורדה בדרגה לאלוף משנה.
העונש שבוכריס קיבל גרר ביקורות רבות ושונות. בקטע הנ"ל גב האומה לקחו עשרה שחקנים ששיחקו אלופי משנה (8 בנים ו2 שנות) ונתנו "עשר סיבות להוריד את אופק בוכריס לדרגת סגן אלוף" מכיוון שאלופי משנה לא מעוניינים לחלוק איתו דרגה. הסיבות הן:
סיבות שהוקראו על ידי גברים:
יותר קשה לבעול חיילת בפונטו.
לסגן אלוף אין מספיק נקודות ב"חבר" כדי לקנות מצבטי פטמות.
סגן אלוף לא יכול להרשות לעצמו להזמין חיילת לצימר, מקסימום בונגלו בטנטורה, ובבונגלו בטנטורה ממש אין אווירה למין.
לסגן אלוף אין נהג, ואם בוכריס ינהג לבד אז לפחות בחלק מהזמן נדע איפה שתי הידיים נמצאות.
בין סגן אלוף לאלוף משנה יש פער של שלוש שנים, ועוד 156 מפגשי תרבות יום א' בהחלט יכולים לעזור לבוריס.
אלוף משנה זה מפקד חטיבה, לא ייתכן שאדם כמו בוכריס יפקד על חטיבה, חטיבה זה הגיל שבו הבנות מתחילות לקבל קימורים.
שיעלה את הסרטונים המטונפים שלו לקבוצת הוואטסאפ של הסא"לים, לא לקבוצה שלנו – "אל"מ זה הכי בעולם".
רק אלוף משנה ומעלה רשאי לשפוט על נסיעה בטרמפים, על אובדן מירס ועל הטרדה מינית. ועם כל אלה בוכריס יוכל לזכות את עצמו מלילה מטורף.
סיבות שהוקראו על ידי נשים:
כי צריך שתהיה לפחות אישה אחת מעליו, ולא רק ב"רוורס קאוגירל".
כי אם הוא יהיה דרגה מתחתיי, לפחות תהיה לנו אותה משכורת.
סיכום
לסיכום, הפרשה גררה בציבור ביקורת רבה. הביקורת היית מובנת על מאפיינים של הבדלים בין ייצוגים גבריים לבין ייצוגים נשיים.
ישנם הבדלים גדולים בין הייצוג הגברי לייצוג הנשי בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית.
הדעות בציבור מתחלקות לשני חלקים:
צד אחד, מציג את בוכריס כזכאי, כביכול, אותם אנשים מאמינים כי בוכריס אינו אשם ושמתלוננות דוברות שקר, כמו כן הם אומרים שאם בוכריס אכן אשם במעשים בהם הוא מואשם העונש שהוא צריך לקבל לא צריך להיות מאוד קשה מכיוון שהוא תרם רבות למדינה ועזר במערכת הצבאית.
אותם אנשים מציגים את בוכריס כ"גיבור", איש צבאי חזק אשר תרם רבות למדינה בשירותו הצבאי. הוא נתפס כ"גבר האולטימטיבי". בעוד שהמתלוננות נתפסות כ"נשים קטנות" שכנראה מעלילות עליו סיפורי שקרים על מנת לפגוע בו כתוצאה מלב שבור או רומן לא מוצלח.
צד שני, מציג את המתלוננות כצודקות, כביכול, אותם אנשים מאמינים שהמתלוננות דוברות אמת ושבוכריס אכן אשם במעשים בהם הוא מואשם. הצד הזה בחברה מאמין כי בוכריס צריך לשלם את עונשו ללא קשר לקרירה שלו ולהשיגיו ותרומתו.
אותם אנשים מציגים את המתלוננות כ"גיבורות", אשר מוכנות להילחם על האמת שלהן והצדק. בעוד שבוכריס נתפס כשקרן, איש ללא ערכים ואכזרי.
לסיכום, מתוך עבודת החקר שערכתי גיליתי כי לפעמים קורה שהייצוג הגברי נתפס כיותר חזק, נכון ואמיתי מאשר הייצוג הנשי בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית. וזאת מכיוון שגברים אשר משרתים בצה"ל בדרגות גבוהות נתפסים בחברה כ"גברים אולטימטיבים" – זאת אומרת ערכיים, חזקים, "גיבורים". לעומת זאת, הרבה פעמים הייצוג הנשי נתפס כ"נשים קטנות" אשר מתלוננות כנגד הגברים כדי למנוע מהם להתקדם ולהתפתח עקב אהבה נכזבת או רומן לא מוצלח.
שאלת החקר – הבדלים בין ייצוג מסר מגדרי נשי אל מול ייצוג מסר מגדרי גברי בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית.
את הדילמה חקרתי בעזרת הפרשה של אופק בוכריס. הפרשה גררה לתוך השיח הציבורי את ההבדל בין הייצוג הנשי לבין הייצוג הגברי שיש בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית. לרוב, הייצוג הגברי יותר חזק מהייצוג הנשי. במהלך הדילמה ניתחתי כתבות שונות אשר התקשרו למקרה ובנוסף ניתחתי טוקבקים ותגובות שהכתבות גררו. מתוך המסרים שעברו ניתן היה לראות את הייצוגים השונים של הגברים ושל הנשים אשר שוררות בחברה. לפניכם ניתוח הכתבות:
כותבת הכתבה היא גילי כהן, שמשמשת ככתבת צבאית בעיתון.
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה באתר "הארץ" בתאריך ה – 21.07.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה ביום שבו כתב האישום הוגש לבית הדין הצבאי המיוחד בקריה כנגד תת אלוף אופק בוכריס בגין עבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת.
תקציר הכתבה
הכתבה כוללת סיכום קצר לגבי המקרה עד לאותו יום. בכתבה אנו נחשפים לכך שמוגש כנגד תא"ל אופק בוכריס ששימש בעברו מפקד חטיבת גולני, מפקד אוגדה והיה אמור לכהן כראש חטיבת המבצעים בצה"ל כתב אישום בגין עבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת.
הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק החליט על הגשת כתב האישום בתום שימוע שנערך לבוכריס. לאורך כל החקירה בוכריס הכחיש את כל המיוחס לו. התביעה הצבאית עומדת לעומת זאת לצד עמדותיהן של המתלוננות.
כתב האישום, שהוגש על ידי התובעת הצבאית הראשית, אל"ם שרון זגגי-פנחס, מגולל לא פחות מ-16 עבירות מין שביצע תא"ל בוכריס בשתי פקודותיו – חיילת וקצינה. לפי כתב האישום, תא"ל בוכריס ביצע בחיילת, א', שלושה מעשי אונס, מעשה סדום ושישה מעשים מגונים, ובקצינה, ל', ביצע שישה מעשים מגונים. לפי כתב האישום, עבירות המין בוצעו במשרדי לשכתו של בוכריס, במכוניתו הצבאית, במחנה צבאי, בחדר מגוריו, ובכמה מקומות נוספים.
בכתבה יש פירוט רב של האשמות כנגד בוכריס. בכתבה ישנה התייחסות גם כלפי המכתב שכתבה המתלוננת לבוכריס. בכמתב כתבה המתלוננת "במהלך השירות שלי כחיילת שלך העמדת אותי בסיטואציה שבה שכבתי איתך ויצרת מצבים אינטימיים ברמות שונות, בניגוד לרצוני. הרגשתי שכל הדברים שקורים הם באופן הזוי ומעוות, לגיטימיים ונכונים. היום אני מבינה שבאותם רגעים לא באמת הבנתי מה קורה, והייתי מסונוורת מהסמכות ומהכוח שלך". סנגורו של בוכריס, אל"ם אשר הלפרין, הסנגור הצבאי הראשי היוצא, טען כי תוכנו של המכתב שקרי, אך שגם ממנו ניתן ללמוד שלא היה כל אונס.
המסרים שעברו מהכתבה
הכתבה היא כתבה נייטרלית, שלא מייצגת את דעת הכותבת אלא היא סוקרת את רצף האירועים עד לאותו רגע.
בסוף הכתבה הכותבת מביאה תגובות שונות מדובר צה"ל, עורכות הדין של החיילת לשעבר א', אביטל בן-נון וליאת בהר-כהן, עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן, המייצגים את הקצינה ל' ובוכריס וסנגוריו. מכל תגובה ניתן לקבל מסר שונה שקשור לכל צד באותו מקרה.
בהודעה מטעם דובר צה"ל נכתב כי "מדובר בקצין ולוחם עתיר זכויות, והפרקליט הצבאי הראשי מסר כי ההחלטה התקבלה בלב כבד. ואולם, במסגרת חקירה יסודית, עלו ראיות לכאורה לכך שהקצין ביצע מספר עבירות מין חמורות כלפי חיילת זוטרה בשירות חובה, וכלפי קצינה, בעת שהשתיים שירתו תחת פיקודו כמפקד חטיבת גולני".
מתגובה זו של דובר צה"ל ניתן להבין שצה"ל לא "בוחר" צד במקרה זה, הוא מודע שמודבר שקצין מוערך, אך עדיין הוחלט להגיש כתב אישום לאור ראיות ועדויות.
עורכות הדין של החיילת לשעבר א', אביטל בן-נון וליאת בהר-כהן, בירכו על החלטת הפצ"ר. "מרגע שנפגשנו עם המתלוננת לא היה לנו ספק שהיא דוברת אמת. צר לנו על עוגמת הנפש שהיתה מנת חלקה בחודשים האחרונים, עקב ספינים בתקשורת ופרסומים כוזבים. אנו תקווה כי הגשת כתב האישום תסתום את הגולל על תעשיית הכזבים וההכפשות. דרך ארוכה עדיין לפנינו, ואנו מקוות כי בסופה הצדק יצא לאור גם בבית הדין הצבאי".
מתגובה זו של עורכות הדין של החיילת המתלוננת ניתן להבין את המסר שאומר שבוכריס אשם. בנוסף אנו מבינים שהמתלוננת עברה עוגמת נפש כאשר החליטה להגיש תלונה סבלה המתלוננת מפרסומים כוזבים ושקריים שיצאו כנגדה.
תגובתם של עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן, המייצגים את הקצינה ל': "הקצינה נקלעה לפרשה זו שלא מתוך בחירתה ומבלי שיזמה תלונה, והיתה מוכנה להמשיך בחייה. אולם ברגע שהגיעו אליה חוקרי מצ"ח – אמרה את האמת ביחס להתנהלותו של תא"ל בוכריס כלפיה. מתחילת הדרך היה ברור לה שמרגע שחשפה את מעשיו הוא יועמד לדין עליהם, וכך אכן קרה היום. הקצינה בטוחה שמערכת המשפט הצבאית תדע לטפל במקרה זה באופן הולם".
מתגובה זו, ניתן להבין את המסר שהקצינה לא רצתה להיכנס לפרשה הזו מבחירה, אך לאחר שמצ"ח הגיעו אליה היא החליטה להצטרף למתלוננת הראשונה והגישה תלונה כנגד בוכריס.
בוכריס וסנגוריו מסרו בתגובה: "אנו מצרים על החלטתו של הפרקליט הצבאי הראשי וסבורים כי מדובר בהחלטה שגויה מיסודה. בתהליך השימוע הצגנו בפני הפצ"ר בעיות קשות שעולות לאורכו ולרוחבו של התיק. אנו בטוחים כי נצליח להיאבק ולהוכיח את חפותו של תת-אלוף בוכריס בבית הדין וכי ייעשה משפט צדק".
מתגובה זו ניתן להבין את המסר שבוכריס חף מפשע. עורכי דינו יוצאים כנגד התלונות ואומרים שההחלטה של הפרקליט הצבאי הראשי בהגשת כתב אישום היא שגויה ולא נכונה.
טוקבקים מהכתבה
לכתבה יש טוקבקים רבים.
מצד אחד יש טוקבקיסטים שיוצאים כנגד בוכריס ומגנים על המתלוננות. כגון:
"גיבור בקרב,אלים ובוטה ביחסו לנשים.למה הוא לא במעצר"
"קציני צה״ל, לא כולם, אבל רבים מדי, הם חלאות אדם במדים…אנשים אלימים וכוחניים שמנצלים את המדים…"
"האיש מגעיל אותי, כבר בשפת הגוף שלו, הוא משדר לי אישיות ונפש אפלים ושחורים. איך עשה את מה שעשה בשם הצגתו את עצמו כאיש ישר ותחת ההסוואה של קצין בכיר דתי."
"נשמע שהוא סוג של סוציופת…כמה דפוק את צריך להיות בשביל לנצל את הדרגות שלך בשביל מעשה סדום בילדה"
"בוכריס הולך לכלא.סוטה כמו שאר הסרוגים הנאלחים!"
מצד שני יש טוקבקיסטים שיוצאים כנגד המתלוננת ומגנים על בוכריס. כגון:
"מריח רדיפה לשווא, עלילת שקר! העתיד יגיד את דברו"
"במידה ולא היה מקודם אז האבא לא היה מתלונן"
"האם המתלוננת עברה בדיקה פסיכיאטרית?-ומה התוצאה?עד כמה חיה בהזיות ??"
"האיש הופך מצורע על דחף מיני תקין שהיה צריך לפתור ולא להחניק. הנכונות של נשים להציע מין לבעלי סמכות/כח/שררה היא מובנית, והנכונות שלהן להעניק שירותי מין בתמורה לטובות הנאה היא אין סופית. איך נכנס לפינה הזו וכמה צביעות צריך לגייס נגדו, על כלום."
"החיילת במכתבה לא מאשימה באונס אלא בניצול סמכות. עוד רומן עצוב עם מפקד"
"תהיה חזק, נעשינו ארץ רודפת יושביה וקציניה וזה מדכא!"
"נראה כמו תיק תפור, פוליגרף אינו קביל במשפט פלילי ויללות של נערה מבולבלת ואולי נבגדת בוודאי שאינם בסיס להרשעה, אין כאן שום הוכחה חותכת לאונס…"
בנוסף, ישנן תגובות שטוענות שהמתלוננות החליטו להתלונן בתקופה שבה הוא אמור לעבור לתפקיד גבוה וחשוב. חלק מהתגובות מאשימות את המתלוננות בכך שהן מעלילות על בוכריס עלילות שקר שכנראה נובעות מרומן נכזב או אהבה חד צדדית.
בנוסף לתגובות בעד / נגד בוכריס / המתלוננות, ישנן תגובות אשר מתייחסות לקשר שבין זה שבוכריס הוא איש דת לבין פוליטיקה. כגון:
"דתיים בצמרת והמדינה בלחץ… שביל להפיל קצין בכיר דתי כל הכלים כשרים העיקר שדתי לעולם לא יהיה רמטכ"ל חס ושלום"
"אני מאמין בחפותו. כיון שהיו לו סיכויים רבים להימנות כרמטכ"ל… לא יתכן שרמטכ"ל יהיה בעל כיפה סרוגה"
"ניסיון מכוער לחסל את האיש במסגרת ניסיונותיה של החונטה (מוסד שלטוני) לחסום את דרכם של דתיים לצמרת הצבא."
מתגובות אלו ניתן להבין שיש אנשים בחברה שטוענים שהמקרה הוא לא נכון ושמנסים להוריד את בוכריס מדרגותיו ומעבודתו אשר בעתיד כנראה תוביל לכך שהוא יהיה רמטכ"ל מכיוון שהוא איש דת, ושהחברה לא נותנת לדתיים להשתלב במקומות הגבוהים.
למרות כל הפרסומים וכל ההוכחות, אנשים עדיין בוחרים לקחת את הצד של בוכריס במקרה זה מכיוון שהוא נתפס בחברה כגבר חזק אשר הקריב את חייו כמה וכמה פעמים למען המדינה במהלך שירותו בצבא. אנשים אלו תופסים את המתלוננת כאישה שקרנית אשר לכאורה מפגיעה מרומן נכשל או אהבה חד צדדית מוכנה לפגוע בהמשך עתידו של הקצין המוערך.
מצד שני, ישנם אנשים שיודעים לעשות את ההפרדה בין שני הדברים, הם אומרים שמצד אחד בוכריס הוא אכן גיבור לאור כל שירותו הצבאי, אך אם הוא עשה את המעשים שבהם הוא מואשם הוא לא נתפס כגיבור מכיוון שאין לו ערכים אנושיים.
לא מצוין שם כותב הכתבה, היא פורסמה בחלק החדשותי באתר "מאקו" שבו מעבירים חדשות בקצרה.
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה באתר "מאקו" בתאריך – 08.03.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה זמן קצר לאחר שבוכריס והמתלוננות עברו בדיקת פוליגרף, אך עדיין התוצאות לא פורסמו.
תקציר הכתבה
הכתבה פורסמה לרגל יום האישה הבינלאומי.
יעלון טען שהמדינה והחברה לא עשתה מספיק בשילוב וקידום נשים. בנוסף, הוא טען כי חייב להיאבק בתופעת ההטרדות המיניות והאלימות כלפי נשים.
בדבריו, יעלון רמז על מקרה תא"ל אופק בוכריס והצהיר: "אף לא אחד מאיתנו מבין באמת מה מתחולל בנפשה של מי שחוותה אלימות, הטרדה או פגיעה מינית".
בהתייחסות מרומזת לפרשה יעלון הצהיר: "עלינו להוסיף ולהיאבק באופן חסר פשרות ובכל דרך – גם חוקית וגם חינוכית – באלימות נגד נשים על סוגיה השונים בהטרדות ובפגיעות המיניות כלפיהן, ובניסיונות להפוך מתלוננת לנאשמת באמצעות השחרתה".
בנוסף, בכתבה מסופר על כך שהרמטכ"ל נפגש עם בוכריס. בפגישה הבהיר הרמטכ"ל לבוכריס כי יש לאפשר לשלטון החוק למצות את כל ההליכים הנוגעים לפרשה. בנוסף ביקש איזנקוט מהקצין לשמוע את גרסתו. יחד עם זאת, הרמטכ"ל לא הציג בפגישה עמדה בנוגע לפרשה, לצדו של בוכריס או לצד המתלוננות.
המסרים שעברו מהכתבה
הכתבה עצמה היא ניטרלית ולא מציגה את הדעה של כותב הכתבה.
אך מתוך קריאת הכתבה ניתן להבין שני מסרים – המסר הראשון הוא שהרמטכ"ל לוקח חלק פעיל בפרשת בוכריס, מראה התעניינות ומאמין שיש לחקור את הפרשה עד הגעה לאמת. כמו כן, הרמטכ"ל לא ממהר לשפוט אף צד ולא מראה באיזה עמדה הוא. המסר השני שניתן להבין מהכתבה הוא ששר הביטחון, יעלון מותח ביקורת כלפי החברה והתקשורת. הוא אומר שקורים מקרים ושקרו בעבר שבמהלך סיקורים שונים או במהלך ההליך, ניסו להפוך את המתלוננת לנאשמת בכל מיני דרכים כגון שיימינג. מדבריו ניתן להבין כי יעלון תומך בגרסאות המלוננות ויוצא להגן עליהן.
טוקבקים מהכתבה
הטוקבקים מהכתבה מראים שתי דעות.
הדעה הראשונה שניתן לראות היא שיש אנשים שיוצאים כנגד יעלון:
"שר ביטחון עלוב…ומה אם יגלו שהן סתם בדו דברים מליבן??גם אז תילחם שאותן בחורות לא יהפכו לנאשמות??בושה שיש לנו שר ביטחון כמוך…"
"שר בטחון.תדאג בבקשה לבטחון במדינה."
"גם שר הביטחון מצטרף למשפט שדה של הציבור?"
מתגובות אלו ועוד ניתן לראות שיש אנשים שטוענים ששר הביטחון מסיק מסקנות וממהר להאשים את בוכריס מבלי לדעת את כל פרטי הפרשה ובדיקה מעמיקה של מה נכון ומה לא נכון. הטוקבקיסטים מאשימים את יעלון בכך שהוא עורך משפט שדה כנגד בוכריס מבלי לחכות למשפט צודק. מתגובות אלו ניתן להבין כי יש אנשים אשר תומכים בגרסת בוכריס ומגנים עליו.
הדעה השנייה שניתן לראות היא שיש אנשים שתומכים בדעתו של יעלון:
"כל הכבוד לשר הבטחון"
"בוגי צודק גם צודק. נמאס מכל אלה שמגמדים את המתלוננות . את זכיותיו של הקצין השרמנטי עלק הוא בעצמו הרס. ושיפסיקו להתרפס על עלילותיו הצבאיים זה לא עושה אותו אדם נקי מכל רבב"
"יעלון היחיד השפוי והאחראי המבוגר בממשלה ההזויה הזו"
מתגובות אלו ועוד ניתן לראות שיש אנשים שתומכים בדעתו של יעלון ותומכים במתלוננות. מכאן ניתן להבין שיש אנשים שטוענים שנעשה עוול ושיימינג למתלוננות כתוצאה מכך שבוכריס נחשב בחברה כאיש צבא עמיד בעל גבורות רבות ולכן לא יכול להיות שעשה את מה שהמתלוננות מתלוננות כלפיו.
כתב הכתבה הוא נתנאל אזולאי כותב טור אישי למאקו גאווה.
נתנאל אזולאי – כותב הכתבה
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה באתר "מאקו" בתאריך – 04.12.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה זמן קצר לאחר עסקת הטיעון שבוכריס קיבל.
תקציר הכתבה
כתבה זו היא טור אישי אשר כותב אותה נתנאל אזולאי.
בטור זה אזולאי נחשף ומספר שכאשר היה ילד קטן הוא עבר אונס על ידי אדם מסויים. כמו בוכריס, אותו אדם שאנס אותו פעל רבות בחברה ותרם לה הרבה ועל סמך זה קיבל הקלות רבות בעונשו.
בטור אישי זה, אזולאי יוצא כנגד מערכת המשפט וטוען שלפעמים העונשים שאנשים מקבלים הם לפי מעשים שעשו בעבר ללא כל התייחסות לרמת הטרגדיה באירוע בו הם כביכול מעדו.
המסרים שעברו מהכתבה
המסר העיקרי שאזולאי מנסה להעביר בטורו האישי הוא שאין כל קשר לזה שאדם תורם לחברה ומשרת אותה לבין מעשים לא אנושיים שהוא עושה – הן חד פעמי והן רב פעמי.
אזולאי מעביר את המסר שאין להקל על אדם את עונשו מכיוון שהוא תרם רבות למדינה, שירתה אותה, נחשב "לגיבור ישראל" – כי איזה מין גיבור ישראל הוא אם הוא הגיע למעששים שבהם הוא מואשם?
בוסף, אזולאי טוען שבמדינת ישראל יש אדישות כלפי הטרדות מיניות. כמו כן הוא אומר שרבים ישר מתחילים להגן על הנאשמים מכיוון שיש את המחשבה שאומרת שישנן נשים שמטרת חייהן היא להרוס חיי גבר אחר בכך שיתלוננו כנגדו שאנס אותן וכך ישאירו עליו שם רע להמשך חייו.
בטור, אזולאי מתייחס לעירית לינור אשר תומכת בבוכריס ומפיצה ברשת קריאות שבאות להגן עליו. לפי קריאותיה של לינור אשר טוענת שעם כל הכבוד לנו ולמה שמיוחס לבוכריס, מדובר באיש שהוא *גיבור ישראל* שלחם בצה"ל, ועל כן יש להתחשב בו ולתת לו הנחות, אזולאי טוען שטוב לאנוס בעד ארצנו. כמו כן הוא מוסיף ואומר שיש אנשים שחושבים שיש להעניק הקלות לאנסים ולמטרידים סדרתיים, רק כי הם גיבורי ישראל ובעלי רקורד. מסתבר, אם כן, שאנשים המואשמים באונס נוהגים מיד לשלוף את הרקורד שלהם כדי שזה יעמוד לזכותם ויעניק להם הגנה.
אזולאי מוסר את המסר שמלחמה בהטרדות מיניות זה אינטרס חברתי של כולנו, כי הטרדות מיניות נמצאות בכל מקום ומאיימות לפגוע בכולנו. וזה קורה וממשיך לקרות, כי בשעה שזה קורה יש מי שנחלץ לעמוד לטובת האנסים, להגן על חפותם, להטיל את האשמה בנפגעים, להטיל את האחריות עליהם, לחטט מה הם לבשו, להאשים את הלבוש החשוף שלהם, את זה שהם לא בדקו בעזרת מבחנות מיוחדות אם שמו להם סם אונס במשקה, ובעיקר מנפנפים ברקורד של האנסים כאנשים שהם גיבורי ישראל אז יעני מותר להם.
טוקבקים מהכתבה
מתגובות לטור זה ניתן לראות שיש הרבה אנשים שמסכימים עם המסר שהכותב מנסה להעביר. אנשים רבים תומכים בכך שהוא אומר שאין שום קשר בין תרומה לחברה שאדם עושה לבין מעשים לא ערכיים ולא אנושיים. אין צורך לנסות לחבר בין השניים מכיוון שאין בהם שום קשר. יכול להיות מצב שיש מישהו שתרם ועזר בחברה אך עדיין, אם הוא עושה מעשים לא אנושיים ולא ערכיים מה כל המעשים הטובים שלו שווים? ולמה הם מקלים בעונשו?
אנשים טוענים שאין קשר בין הצלחותיו ותרומתו של בוכריס במערכת הצבאית ובחברה לבין המעשים הנוראיים בהם הוא מואשם. אי אפשר לייחס לו חשיבות של "גיבור ישראל" אם הוא באמת עשה את אותם מעשים, אי אפשר להקל על עונשו ברמה כל כך נמוכה מכיוון שהוא תרם רבות במערכת הצבאית. יש ערכיים צבאים ויש ערכים אנושיים – ומה יותר חשוב לנו כחברה?
כתבה מערוץ 2 – אשתו של בוכריס
מי כתב את הכתבה
מערכת חדשות ערוץ 2.
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה במהדורת חדשות ערוץ 2 בתאריך 24.02.2017.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה חודש בערך לאחר שעסקת הטיעון נחתמה.
תקציר הכתבה
בכתבה אנו רואים ראיון בין נעמה בוכריס, אשתו של אופק בוכריס לכתב מחדשות ערוץ 2.
במהלך הכתבה ישנם ראיונות בתקופה שהפרשה התחילה, לקראת סוף הפרשה ולאחר החתימה על הסכם הטיעון. במהלך כל התקופה שצוות חדשות ערוץ 2 ליווה את נעמה בוכריס היא מגנה על בעלה ואומרת שאין שום סיכוי שדבר שכזה קרה.
אופק ונעמה בוכריס
המסרים שעברו מהכתבה
מתוך הכתבה, המסר שאשתו של בוכריס מעבירה הוא שאופק זכאי ושאין סיכוי שהוא אשם ואו עשה את המעשים בהם הוא מואשם. מדבריה של נעמה ניתן להבין שהיא מציגה את המתלוננות כשקרניות שמעלילות על בעלה עלילות שווא.
בנוסף, היא אומרת "אופק עשה את זה בשבילנו. רציתי שיעזבו אותו בשקט. כשיצאנו לדרך אמרתי 'עד הכלא!'. היום אני אומרת לעצמי על מה? בשביל מי? אז שיגידו שבסוף הוא הודה. זה לא מעניין אותי בכלל. באיזשהו שלב כבר כל כך נמאס מזה. אני אומרת לו 'לך תגיד שגם רצחת אותה, שיעזבו אותך בשקט כבר'". כמו כן היא מתעקשת שבעלה לא עשה כלום למרות שלקח אחריות על מעשיו והביע "צער עמוק".
מדבריה של נעמה, אנו מבינים שהמסר שהיא מעבירה הוא שאופק הוא איש משפחה, ושהפרשה פגעה גם בו רבות וגם במשפחתו, ובעקבות זאת שאשתו כמעט ביקשה ממנו הוא החליט לחתום על עסקת הטיעון ולהודות באישום כנגדו רק כדי לא להישלח לכלא. כמו כן, אנו מבינים שאופק חתם על העסקה לא מרצון ושהוא לא באמת לוקח אחריות על מעשיו, הוא עושה זאת רק כדי "להגן" על משפחתו ולא להגיע לכלא.
טוקבקים מהכתבה
הראיון עם אשתו של בורכיס עוררה שיח ציבורי רחב סביב הנושא.
עו"ד אביטל בן-נון, פרקליטתה של המתלוננת נגד אלוף-משנה אופק בוכריס, מגיבה לריאיון שהעניקה רעייתו נעמה לחדשות 2, שטענה כי בעלה חתם על הסכם הטיעון עקב הלחץ שהופעל עליו מצד המשפחה – ואומרת: "היא בחרה להמשיך לחיות בשקר והשקרים האלה הם עניין שלה, אבל היא הכפישה את המתלוננות ואמרה שהן משקרות. זה תרגיל מכוער ביותר של לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה – על גב המתלוננות. בוכריס, הגיבור הגדול, מסתתר מאחורי החצאית של אשתו. לי ברור שאופק בוכריס לא הודה הודאת שווא. הוא הודה כי יש ראיות בתיק הזה והוא ידע שיורשע".
בן-נון המשיכה: "את המעט שהמתלוננות ביקשו – לקיחת האחריות – הם באים לגזול. ברור שהתחושה היא מאוד לא נוחה. המתלוננת הייתה בהלם. היא עצמה לא נגד האישה ולא נגד הילדים. הם לא הנושא כאן. כשהיא רואה את זה וכל האמירות האלה, אחרי שבאמת עשו לו טובה מאוד גדולה בהסדר הטיעון הזה. זו אכזבה מאוד קשה, זה פוגע. התהפכה למתלוננת הבטן לפני הריאיון וחבל ששוב היא מוצאת את עצמה נפגעת".
כמו פרקליטתה של המתלוננת, אנשים רבים חשבו זאת גם לאחר הראיון. המסר שאנשים קיבלו מהראיון הוא שבוכריס בעצם משקר, ולא לוקח אחריות על מעשיו, הוא עושה זאת רק כדי להגן על משפחתו ועל עצמו. לאחר הראיון בורכיס הואשם בכך שהוא מסתתר מאחורי אשתו ולא לוקח אחריות על מעשיו כמו שהוא אמור לעשות לאחר החתימה על ההסכם טיעון.
הרמטכ"ל ביטל את מינויו של תא"ל אופק בוכריס לראש חטיבת המבצעים.
כותבת הכתבה היא גילי כהן, שמשמשת ככתבת צבאית בעיתון.
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה באתר האינטרנטי של עיתון "הארץ" בתאריך 10.03.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה לאחר חקירתו השלישית של בוכריס במצ"ח.
תקציר הכתבה
בכתבה נמסר לנו המידע, שעקב חקירתו של בוכריס הרמטכ"ל החליט ביטל את מינויו לתפקיד היוקרתי שהיה אמור לקבל לפני תחילת הפרשה – ראש חטיבת המבצעים.
לדברי קצין מצה"ל והסנגור הצבאי הראשי ההחלטה לא נבעה על סמך פרטי החקירה. שניהם מודים שהחקירה בה בוכריס נמצא אורכת זמן ויש קושי בהמתנה למינוי התפקיד אותו בוכריס היה אמור לקבל.
המסרים שעברו מהכתבה
הכתבה היא כתבה ניטרלית ולא מופיעה בה דעתה של הכותבת.
הכתבה מוסרת פרטים יבשים לגבי החלטתו של הרמטכ"ל לבטל את מינויו של בוכריס לתפקיד ראש חטיבת המבצעים.
טוקבקים מהכתבה
הטוקבקים לכתבה זו הראו כמה דעות שרווחות בציבור.
מצד אחד היו תגובות שתמכו בהחלטת הרמטכ"ל, כגון: "החלטה נכונה של רמטכ"ל אמיץ וחכם". מתגובה זו ועוד ניתן להבין שיש אנשים שלאו דווקא ממהרים להאשים את בוכריס במעשים בו הוא מואשם, אך חושבים שלא כדאי למנות אותו לתפקיד כאשר כל הפרשה בהתחלה שלה ולא יודעים מי צודק ומתי היא תיגמר.
מצד שני היו תגובות שהיו מנוגדות להחלטת הרמטכ"ל, כגון: "מדוע הרמטכ"ל "מוציא להורג" ללא משפט?… החלטה שגויה." מתגובה זו ניתן להבין שיש אנשים שטוענים שהרמטכ"ל קובע מהר מדי אם בוכריס אשם או לא בכך שהוא לא ממנה אותו לתפקיד ובנוסף הם טוענים שהוא "גוזר" עליו עונש ללא משפט.
בנוסף לתגובות אלו ניתן לראות בכתבה תגובות אשר תומכות בבוריכס ותגובות שתומכות במתלוננות.
דוגמה לתגובות שתומכות בגרסת המתלוננות:
"כל הכבוד למתלוננת. יישר כוח! לכל מעריצי בוכריס, לא ברור לכם שאם היא הייתה יוצאת דוברת שקר בפוליגרף לא היו מדיחים אותו? אין תפירת תיק ואין שטויות. "הצדיק הערכי" עשה ככל הנראה לפחות חלק מהמעשים המיוחסים לו. כל הכבוד למתלוננת. איזה חוזק, איזו עוצמה."
"אי אפשר להעביר לחיילות מסר שהן סוג ז'. אנס – לכלא. נשים הן לא למטרת שעשוע של גברים, גם אם זה המסר שהחברה מעבירה."
מתגובות אלו ניתן להבין שיש אנשים אשר תומכים במתלוננות ואומרים שהן לא מתלוננות תלונות שווא. תגובות אלו מחזקות את המתלוננות ומציגות אותן כדוברות אמת אשר נוצלו ונפגעו. כפי שרשום בתגובה למעלה, המסרים שתגובות שלו מעבירות הם שנשים הן לא חלשות לעומת גברים ושהן לא נועדו לשמש להם כשעשוע, נשים הן מספיק חזקות ומבינות וזה לא הגיוני שגברים ישתמשו בכוחות שלהם או בדרגות שלהם כדי לנצל אותן.
דוגמה לתגובות שתומכות בגרסת בוכריס:
"עוד חיסול הצליח. השיטה עובדת יופי."
"מסתבר שלא רחוק היום שצהל ישאר "יתום מקצינים מעולים" והכל הודות למספר "נערות מיוחדות" היודעות את מלאכתן"
"מדוע תמיד לפני קידום בלי כמובן לגרוע ממצב העגום בו נמצאת המתלוננת .וכמובן שצריך לחקור לעומק את התלונה שאלתי מדוע תמיד לפני קידום נזכרות הנשים להתלונן"
מתגובות אלו ניתן להבין שיש אנשים שטוענים כי בוכריס זכאי ושהמתלוננות מתלוננות תלונות שווא. מהתגובות ניתן לראות שיש אנשים שמעבירים את המסר שיש בנות שמתלוננות סתם כנגד גברים על דברים שלא עשו רק כדי לפגוע בהם. כמו כן, מתגובה אחת עולה השאלה – מדוע דווקא לפני הקידום?, זאת אומרת שיש אנשים שחושבים שהמתלוננות התלוננו בעקבות הקידום שבוכריס היה אמור לקבל וטוענים שאם הוא לא היה מקבל את הקידום המתלוננות לא היו מתלוננות. מתגובות אלו, ניתן לראות שיש אנשים בחברה שתופסים את בוכריס כ"צדיק" אשר לא עשה דבר, שתרם רבות למדינה ולמערכת הצבאית, מדימוי זה בוכריס מוצג כ"גבר" – אחד שאין לו פחדים, שתורם למדינה, מישהו בעל חוזק ועוצמה, בעוד שהמתלוננות נתפסות שנשים קטנות ושקרניות שיעשו הכל כדי לפגוע במישהו, גם ללא סיבה מוצדקת.
כותבי הכתבה הם יואב זיתון (כתב צבאי בynet) ואיתי בלומנטל.
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה באתר "ynet" בתאריך – 1.12.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה זמן קצר לאחר חתימת הסכם הטיעון על ידי המתלוננות והנאשם.
תקציר הכתבה
בכתבה אנו נחשפים למכתב שפרסם אופק בוכריס לאחר החתימה על הסכם הטיעון ובו כתוב כי הוא לוקח אחריות מלאה על המעשים המפורטים בו.
הצדדים במשפט הסכימו על עבירת בעילה אסורה בהסכמה בשל רכיב מרכזי בתיק, ששלל קיומו של רומן בין בוכריס לפקודתו.
מכתב ההתנצלות של בוכריס
המסרים שעברו מהכתבה
הכתבה היא כתבה נייטרלית שלא מייצגת את דעת הכותבים.
מתוך הכתוב בכתבה הקוראים מקבלים את המסר שעסקת הטיעון מקובלת על שני הצדדים ושבוכריס מודה ולוקח אחריות על מעשיו.
כמו כן, עובר גם המסר שהמתלוננות מקבלות את מכתבו של בוכריס.
טוקבקים מהכתבה
מתוך הטוקבקים הרבים שהכתבה תפסה, ניתן לראות שיש כמה דעות בתוך החברה על המקרה לאחר לקיחת האחריות מצד בוכריס והחתימה על הסכם הטיעון.
מצד אחד ניתן לראות כי יש אנשים שממשיכים לתמוך בבוכריס, ואומרים כל הכבוד לו שהוא לוקח אחריות על מעשיו, כגון: "בוכריס, מאחלת לך מכל הלב הצלחה זאת מדינה אוכלת יושביה. כולם כאן צבועים ושקרנים" , "יצא גבר. לא מכחיש ולא מתפתל. לקח אחריות", "חברים לא לשכוח לו את הדברים הטובים שעשה לטובת המדינה".
מתגובות אלו ניתן להבין כי יש אנשים בחברה שרואים את בוכריס כ"גיבור" מדינה, לאחר כל המלחמות בהן השתתף והתרומה הרבה שלו למדינה ולצה"ל. ולכן חושבים שבעקבות כל מעשי הגבורה שלו צריך להקל בעונשו.
מצד שני ישנם אנשים אשר תומכים במתלוננות, כגון: "בוכריס לכלא . כאחרון האנסים", "איך אפשר להאמין למילה של שקרן מוכח.", "איזה איש קטן אתה בוכריס…".
בנוסף לתגובות אשר תומכות בבוכריס או במתלוננות ניתן לראות תגובות מאנשים אשר בתחילת הפרשה האמינו לגרסת בוכריס, ועכשיו לאחר שהוא הודה ולקח אחריות הם יוצאים כנגדו, כגון: "אז מה היו כל השקרים קודם?", "ואני הטיפש האמנתי לקצין המכובד כשהכחיש.. למה לא לקח אחריות בתחילת הפרשה אם כך היה? אלו ערכיך?", "אני מבין שאתה מודה ששיקרת בעדותך הראשונה ?!"
מתגובות אלו ניתן לראות שהחברה תופסת את בוכריס כאדם שקרן שאי אפשר לסמוך עליו, זאת לאחר שבמשרך כל הפרשה והחקירה הוא טען ואמר שהאשמות שמיוחסות לו לעולם לא קרו, ועכשיו, כאשר הוא רואה שהפרשה לא עומדת להיסגר בקרוב או שתיתכן פגיעה אישית בו – בין אם להיכנס לכלא או להמשך חייו, הוא מחליט לצאת בהודעה ולקחת אחריות על מעשיו.
בנוסף לתגובות אלו, ניתן לראות שרוב הציבור לא מאמין בעסקת טיעון וחושב שבוכריס צריך לקבל עונש יותר חמור מאשר מה שמוצג בעסקת טיעון. כגון: "אסור להסכים להסדר טיעון. להורידו לטוראי,לשלם חצי פנסיה לאשתו ולהכניסו לשנים לכלא צבאי.", "לוקח אחריות מלאה ויוצא לפנסיה צהלית?", "בשורה התחתונה, לא ירצה דקה אחת בכלא. איפה הצדק?", "בוז להסדר הטיעון. רק ענישה חמורה".
מתגובות אלו ועוד רבות ניתן להבין כי רוב האנשים בחברה חושבים שחתימה על הסכם טיעון זו טעות ולא פייר וצודק כלפי המתלוננות. מתוך העסקת טיעון, בוכריס לא מקבל עונש משמעותי ולאנשים בחברה זה לא נראה הגיוני שאדם שמואשם בכל כך הרבה מקרים לא אנושיים ולא ערכיים יוצא עם עונש כל כך מקל.
התביעה הצבאית ואופק בוכריס הסכימו להליך גישור בתיק האונס
הכתבה נכתבה על ידי אמיר בוחבוט (הפרשן והכתב הצבאי של וואלה! NEWS) ואמרי סדן.
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה באתר האינטרנט וואלה news בתאריך – 26.9.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
השלב שבו הכתבה פורסמה הוא ימים ספורים לפני תחילת המשפט.
תקציר הכתבה
בכתבה מובא לציבור המידע כי תאריך תחילת המשפט נדחה, מכיוון שהצדדים הסכימו להצעת בית הדין הצבאי להליך גישור אשר נועד לזירוז ההליכים המשפטיים, וייתכן שאף לכתב אישום מוסכם בין הצדדים.
המגשר בתיק יהיה הפרקליט הצבאי לשעבר אלוף (במיל') אילן שיף.
המסרים שעברו מהכתבה
הכתבה היא כתבה נייטרלית אשר רק מגישה מידע לציבור ולא מראה את דעות הכותבים.
אך, בסוף הכתבה יש התייחסות לכך שהפרשה מושכת הרבה אש מכיוון הציבור עקב מעמדו וחומרת האישומים של בוכריס. בסוף יש התייחסות קטנה אשר אומרת שבוכריס מצידו מכחיש את כל הטענות שעלו כנגדו. מלבד זאת, אין תגובה או משפט שקשור לצד המתלוננות בפרשה זו.
טוקבקים מהכתבה
מתוך הטוקבקים יש לכתבה זו ניתן לראות ולהבין כמה דעות שישנן בציבור הישראלי.
מצד אחד ישנם אנשים אשר תומכים בבוכריס וחלק גם מאמינים כי ההאשמות כנגדו הן האשמות שווא. אפילו, ישנם תומכים בבוכריס אשר אומרים שגם אם הוא עשה את האשמות שיש כנגדו אסור לצאת כנגדו וצריך להקל בעונשו. דעות אלו בעיקר מסתמכות על העבר המפואר שלו ועל הקריירה הצבאית שהוא טיפח במהלך השנים. ניתן לראות זאת מתגובות כגון: "גם אם בוכריס אנס הוא לא אפס, את מה שהוא עשה בצבא אף אחד לא יכול לקחת ממנו. כולנו חייבים לו וצריך להכיר תודה לגיבורי ישראל שמחרפים נפשם במלחמה באויב והגנה עלינו", "בוכריס עשה הרבה. למען בטחון ישראל, בטוח שיותר מכל אלו שמשמיצים אותו כאן. גם ההאשמות נגדו עדיין לא הוכחו. אי אפשר לדעת עדיין אם מעשיו הם רק לא מוסריים, או גם פליליים, או שניהם לא."
כמו כן ניתן לראות שיש אנשים אשר טוענים שהאשמות הן שווא ושיש כאלו שיוצאים כנגד המתלוננות ומאשימים אותן בכך שהן מתלוננות רק בעקבות מימונו לתפקיד חדש ויוקרתי: "משפט שדה בושה !!!. בדיוק אך שממנים אותו היא נזכרה שפעם היא נאנסה. בושה איפה נעלמת כול השנים ברור שזה המבוש!!"
מצד שני, ישנם תגובות אשר תומכות בגרסת המתלוננות ועומדים ליצדם. אותם אנשים טוענים שאי אפשר להחשיב את בוכריס כ"גיבור" כמו שעושים בעקבות הקריירה הצבאית שלו, הם טוענים שאומנם יש לו הישגים רבים, אך אם הוא עושה מעשיים לא אנושיים ולא ערכיים – מה כל "הגבורה" שלו שווה?
בנוסף לתגובות אלו, ניתן לראות שיש אנשים אשר חושבים שלא מתאים ולא הגיוני ללכת לגישור בפרשות כמו אונס ובמקרים שבהם מואשם בוכריס. יש כאלה שטוענים שאם שני הצדדים הסכימו ללכת לגישור זה כנראה נובע או מחוסר ראיות, או מכך שחלק מההאשמות לא נכונות. בנוסף יש כאלה שטוענים שבוכריס הסכים ללכת לגישור די להקל על עונשו.
איילת שקד: "אני מכירה את בוכריס כקצין ערכי, צריך לתת לחקירה להתברר"
הכתבה פורסמה באתר האינטרנט וואלה news בתאריך – 8.3.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
השלב בו פורסמה הכתבה הוא במהלך חקירת הקצין בהאשמות כנגדו.
תקציר הכתבה
לרגל יום האישה, השרה איילת שקד מתייחסת לפרשת בוכריס ומציגה את דעתה בנושא.
שקד אומרת שבעקבות שירותה בחטיבת גולני היא מכירה את בוכריס באופן אישי ומעולם לא יצא לה לשמוע על סיפורים כאלה שהוא עשה, היא מגדירהאותו כקצין ערכי ואמיץ. בנוסף, שקד טוענת שאין צורך לדבר על המקרה עד שלא הכל יתבהר וידעו מי הצד הצודק מכיוון שכל דיבורי הסרק פוגעים בשני הצדדים ושאין בזה כל דבר טוב.
בנוסף, יש בכתבה בקיצור את השלב שבו הפרשה נמצאת.
המסרים שעברו מהכתבה
המסר המרכזי שעובר בכתבה זו היא דעתה של של השרה איילת שקד על פרשת אופק בוכריס.
שקד, שמכירה אישית את בוכריס בעקבות שירותה בחטיבת גולני, בדבריה "מגנה" על בוכריס ואומרת שמההיכרות שלה איתו, היא יודעת שהוא קצין ערכי ואמיץ, ומעולם לא יצא לה לשמוע על מקרים שקרו שבהם הוא מואשם. בנוסף שקד טוענת ואומרת שכל הדיבורים סביב הפרשה צריכים להיפסק עד שהחקירה לא תגיעה לסופה וידעו מי הצד הצודק, מכיוון שכל הדיבורים מסביב פוגעים בכולם.
חוץ ממסר זה ששקד מעבירה בדבריה אין עוד מסר שעובר כיוון שזו כתבה שבה הכותב לא מראה את דעתו, אלא רק מציג עובדות.
טוקבקים מהכתבה
רוב התגובות לכתבה זו יוצאות כנגד השרה איילת שקד ומציגות אותה כמי שתומכת בבוכריס.
"מה הקשר למה שהוא עשה ולמשפט שאת אומרת .."
"והקצינה? לא ערכית? את מכירה אותה? אנחנו לא יודעים דבר ולא חצי דבר. גם אם הוא ערכי וגם אם לא זה לא קשור."
מתגובות אלו ועוד רבות ניתן להבין שהמסר שהאנשים מנסים להעביר על דבריה של השרה הוא שהשרה לא אמורה להגן על בוכריס, השרה בדבריה מציגה את בוכריס כאדם ערכי, היא מערבת את תועלתו למערכת הצבאית בשביל להגן עליו מפני האישומים שהוא עומד לפניהם. המסר שאנשים מעבירים מדבריה הוא שהיא צריכה לעשות הפרדה בין התרומה הרבה שלו לבין המקרים שבהם הוא מואשם.
כמו כן, אנשים טוענים שמדבריה של השרה היא עורכת שיימינג למתלוננת כאשר היא מציגה את בוכריס כאדם ערכי שלא עושה מקרים שבהם הוא מואשם ובעצם מדבריה ניתן להבין שהיא אומרת שהמתלוננות אומרות דברי שקר.
האנשים בחברה טוענים שהשרה בתור שרת המשפטים לא צריכה להביע את דעתה בנושא זה.
בנוסף, יש אנשים אשר תומכים בדבריה של השרה ותומכים בה.
אבי המתלוננת נגד התא"ל: "שלחנו ילדה מאושרת, והתגלה לנו פצע"
כותב הכתבה הוא אלי אשכנזי – כתב וואלה! חדשות בחיפה והעמקים, מסקר תחומי רשויות מקומיות, חברה, חינוך, רווחה, משפט ופלילים, איכות סביבה וטבע, יחסי יהודים- ערבים וקיבוצים.
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה באתר האינטרנט וואלה news בתאריך – 2.3.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה במהלך החקירות שעבר בוכריס, יום אחרי שבית הדין הצבאי התיר לפרסם את שמו.
תקציר הכתבה
בכתבה אנו נחשפים לצד של המשפחה של המתלוננת. אביה של המתלוננת אומר ומסביר כי כל המשפחה תומכת במתלוננת ועוזרת לה לעבור את התקופה הקשה בה היא נמצאת. בנוסף, אביה של המתלוננות פונה לעוד בנות שעברו הטרדות מיניות ומפציר בהן ללכת ולהתלונן ולהבין כי הן לא אשמות בדבר שקרה.
כמו כן, האב מסביר שכמו ביתו גם הוא שירת בגולני ושאין להם שום כוונה לחפש נקמה או כסף, הם רק רוצים צדק כלפי הבת שלהם.
בנוסף, עורכת הדין של המתלוננת יוצאת כנגד טענותיו של וכריס שאומר שלא קרה כלום ואומרת שבין השניים לא היה שום רומן, ושבוכריס ניצל את מעמדו לניצול מיני כלפי המתלוננת.
המסרים שעברו מהכתבה
המסר העיקרי שעובר בכתבה הוא המסר שאביה של המתלוננת מעביר – הוא אומר שכל המשפחה והחברים תומכים במתלוננת ועוזרים לה בתקופה הקשה בה היא נמצאת ומנסים לגרום לה להתגבר על הטראומה שעברה.
בנוסף, הוא קורא לכל הנשים שעברו בחייהן הטרדות מיניות לצאת ולהתלונן ולהבין כי הן לא אשמות בדבר.
כמו כן מדברי האב ועורכת הדין של המתלוננת ניתן להבין את המסר שהמתלוננת עברה טראומה ענקית מההטרדות ושהם לא מחפשים נקמה או להוציא כסף מבוריס, הם רק רוצים שהמתלוננת תקבל את הצדק שמגיע לה.
טוקבקים מהכתבה
לכתבה אין טוקבקים.
מכתב המתלוננת לבוכריס: "השארת צלקת אצלי בנשמה ובנפש"
לא מצוין שמו של כותב הכתבה, הכתבה פורסמה בקטגורית "פוליטי – מדיני".
היכן הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה באתר האינטרנט "ynet" בתאריך – 21.7.2016.
השלב במשפט בו הכתבה פורסמה
הכתבה פורסמה לאחר הגשת כתב האישום, ארבעה חודשים לאחר שהפרשה התחילה.
תקציר הכתבה
בכתבה זו יש תקצור מהמכתב המלא שכתבה המתלוננת הראשית לבוכריס.
במכתבה, פונה המתלוננת לבוכריס ומטיחה בפניו את כל מה שהיא מרגישה. היא אומרת לו שהוא ניצל את מעמדו ואת כוחו ובכך כפה עלייה את עצמו, המתלוננת טוענת שבוכריס העמיד אותה בסיטואציות שונות בהן הוא יצר מצבים אינטימיים בניגוד לרצונה. המתלוננת כותבת שאירועים אלו השפיעו עלייה ויצרו אצלה טראומות רבות שעד היום היא מנסה להתגבר עליהן.
לאחר שבוכריס קיבל את מכתבה של המתלוננת הוא קרא אותו והשמיד אותו. בתגובה למכתב אמר כי המקרים שבהם הוא מואשם לא קרו מעולם.
המסרים שעברו מהכתבה
המסר המרכזי שעבר מהכתבה הוא הצד של המתלוננת.
המתלוננת הציגה את מה שעבר עליה בכל התקופה שבה הייתה חיילת של בוכריס ועל התקופה שעברה עלייה ועדיין עוברת עליה בעקבות המקרים, ובמכתב היה מסופר בדיוק מה קרה ומה בוכריס עשה לה.
המתלוננת העבירה את המסר שהיא מרגישה מנוצלת על ידי בוכריס אשר ניצל את מעמדו וכוחו וכפה עצמו עליה בסיטואציות מיניות שונות אשר היו בניגוד לרצונה של המתלוננת.
בנוסף, בסוף הכתבה עובר המסר שמנסה להעביר בוכריס מצידו, אשר אומר שדבר מעולם לא קרה ומעולם לא נברא. בוכריס מעביר את המסר ואומר שזוהי מלחמת חייו ושהוא בטוח שבהמשך החקירה האמת תצא לאור.
טוקבקים מהכתבה
מתוך הטוקבקים שהיו לכתבה ניתן להבין כמה מסרים אשר עוברים בחברה.
המסר הראשון הוא שיש אנשים שחושבים שהמכתב של המתלוננת נכתב על ידי עורך דין ונועד כדי לפגוע בבוכריס ושזה לא באמת מה שקרה. ניתן להבין זאת מתגובות כגון:
"מכתב?! חשוד ביותר וממש מנוסח משפטי ומקצועי ממש מסריח"
"האותנטיות של המכתב הזה מוטלת בספק רב. הוא נראה הרבה יותר כמכתב שנוסח ע"י עו"ד מאשר פסיכולוג. וזה נראה כראיה שנשתלה בתיק על מנת לתבוע מאוחר יותר. "
"המכתב מריח כמו משהו שנכתב על מנת שישמש כראיה מפלילה"
כמו תגובות אלו יש עוד רבות. המסר שתגובות אלו מעבירות הוא שיש אנשים שמאמינים שלא באמת המתלוננת כתבה את המכתב ושזה רק דרך לפגוע בבוכריס ולהוציא אותו כאחד שאנס ועשה מעשים חמורים.
המסר השני הוא שיש אנשים אשר טוענים שהמקרים הם ניצול כוחו ומעמדו של בוכריס, ישנם אנשים שגם טוענים שחלק מהמקרים אולי היו בהסכמה ואולי לא, וגם אם כן וגם אם לא זה לא חוקי מכיוון שזה ניצול יחסי מרות בין מפקד לפקודה, דבר שאסור לפי החוק בצבא. ניתן לראות מסר זה בתגובות כגון:
"ניצול יחסי מרות. גם אם היתה הסכמה"
"אין דבר כזה יחסי מין בהסכמה בין מפקדת לפקודה לפי פקודות הצבא למפקד אסור לשכב עם פקודה שלו. מה לא ברור לך פה? אם הוא שוכב איתה זו עבירה פלילית."
מסרים נוספים שעוברים בכתבה זו הם שחלק מהאנשים תומכים בבוכריס וחלק תומכים במתלוננת.
התגובות אשר תומכות בבוכריס נבנות על זה שהוא נתפס בחברה כ"גיבור" אשר עשה רבות למען החברה הישראלית במישור הצבאי ולכן לא יכול להיות שעשה מקרים לא ערכיים ולא אנושיים.
התגובות אשר תומכות במתלוננת הם בדרך כלל מאנשים שעושים את ההפרדה בין המקצוע המפואר בו בוכריס עובד ואומרים שאיש לא יכול להיחשב כ"גיבור" אם הוא עושה מעשים לא ערכיים ולא אנושים, אשר נובעים בניצול כוחו ומעמדו.
שאלת החקר – הבדלים בין ייצוג מסר מגדרי נשי אל מול ייצוג מסר מגדרי גברי בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית.
השערה – אני משערת שהחברה תתפוס מהגברים כ"חזקים" יותר.
כלי החקר
אני אנתח כתבות שונות אשר קשורות לנושא ובנוסף אני אנתח את הטוקבקים לכתבה אשר מייצגים את דעת הציבור.
מדגם
אני אנתח 10 כתבות בעזרת הסעיפים הבאים: תקציר כתבה, השלב במשפט בו הכתבה פורסמה, היכן הכתבה פורסמה, מי כתב את הכתבה (גבר / אישה), המסרים שעברו מהכתבה והמסרים שעברו המטוקבקים.
הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני פוגעות בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו, בשוויון בין המינים. אלה גם מעשים פליליים ועילה לתביעה בנזיקין, החל בכניסתו לתוקף של החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 1998, ביום כ"ט באלול התשנ"ח (20 בספטמבר 1998).
הטרדה מינית
(א) אם כי ברוב המקרים הטרדה מינית נעשית על ידי גבר כלפי אישה, הטרדה מינית יכולה להיעשות הן על ידי גבר והן על ידי אישה, כלפי גבר או אישה, והחוק מכסה את כל האפשרויות האלה.
(ב) על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 1998 הטרדה מינית היא אחת מחמש צורות התנהגות אסורות, ואלה הן:
סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני.
לדוגמה: ממונה המאיים לפטר עובדת אם היא תסרב לקיים איתו יחסי מין, או קשר אינטימי.
מעשה מגונה, כהגדרתו בסעיפים 348 ו349 לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: חוק העונשין). הגדרתו של מעשה גונה בחוק העונשין היא: מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.
לדוגמה: עובד או ממונה הנוגע בעבודת לשם גירוי מיני או החושף את עצמו בפניה.
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, כאשר האדם שאליו מופנות ההצעות הראה שאינו מעוניין בהן.
התייחסות חוזרות למיניותו של אדם, אף שהאדם שאליו מופנות ההתייחסויות הראה שאינו מעוניין בהם.
התייחסות מבזה או משפילה למינו או לנטייתו המינית של אדם.
(ג) אי הסכמה
ככלל אדם צריך להראות שהוא אינו מסכים למעשה של הטרדה מינית, חובה זו אינה חלה לגבי אלה:
סחיטה (פסקה (ב) לעיל).
התייחסות מבזה או משפילה (פסקה (ב) (5) לעיל).
ניצול יחסי מרות בעבודה בין המטריד לבין המוטרד (לגבי המעשים בפסקאות (ב) (3) ו- (4) לעיל).
ניצול יחסי מרות, תלות חינוך או טיפול של: קטין, חסר ישע (לגבי מעשים בפסקאות (ב) (3) ו- (4) לעיל).
אי הסכמה מראים בין במילים ובין בהתנהגות שאינן משתמעות לשתי פנים.
מסגרת יחסי עבודה
על פי החוק למניעת הטרדה מינית, הטרדה מינית או התנכלות "מסגרת יחסי עבודה" מתקיימות בכל אחת מ – 4 נסיבות אלה:
במקום העבודה.
במקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעביד.
לדוגמה: מכון להכשרה או להשתלמות שבו מתקיים קורס מטעם המעביד.
מסעדה שבה מתקיימת מסיבה שמטעם המעביד לעובדיו.
תוך כדי עבודה.
לדוגמה: נסיעה הנעשית בזמן העבודה במסגרת העבודה, כגון לשם ישיבת עבודה מחוץ למקום העבודה.
תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא.
אונס בחוק הישראלי
הגדרה של אונס: אונס (קרוי גם אינוס) הוא ביצוע אקט מיני תוך כדי כפייה, בניגוד לרצונו של הקורבן.
בחוקי מדינת ישראל, אונס הוא עבירת מין הכוללת החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של האישה, ללא הסכמתה החופשית (חוק העונשין, סעיף 345). לפי ההגדרה בחוק, פעולת האונס מופנית אך ורק כלפי נשים. תקיפה מינית של גבר אינה מוגדרת בחוק כאונס אלא כביצוע מעשה סדום (חוק העונשין, סעיף 347).
לפי כתב האישום, עבירות המין בוצעו במשרדי לשכתו של בוכריס, במכוניתו הצבאית, במחנה צבאי, בחדר מגוריו, ובכמה מקומות נוספים. אופק בוכריס הואשם בכתב האישום בגין עבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת. סך הכל הוא הואשם ב16 עבירות מין בשתי מתלוננות ששירתו תחת פיקודו.
מגדר
מגדר הוא מונח במדעי החברה המתייחס לאותן הבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות.
תפקידי מגדר בחברה הם ציפיות ואמונות משותפות המוחלות על פרטים על בסיס מגדרם.הם כוללים זכויות וחובות הקשורות להתנהגות, אשר מוגדרת כהולמת לגברים ולנשים בחברה. נורמות אלו משפיעות על אופן התנהלות האדם בחיים האישיים.
באמצעות התקשורת, מתרחש תהליך הנקרא "חיברות לתפקידי מגדר". תהליך זה מתחיל מרגע שהפרט נולד, באמצעות בגדים, צעצועים, לימוד השפה והתקשורת. הפרט לומד ומפנים את ההתנהגות הנורמטיבית למגדרו מתוך צפייה בהתנהגות הוריו, מחנכיו ובני גילו, ומתוך תגובותיהם להתנהגותו שלו. כל סטייה מהתנהגות לגיטימית למגדר יכולה להיתפס כהפרה של דפוסי התנהגות חברתיים.
הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן הקטגוריות הנשיות והגבריות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה.
מאפיינים לייצוגים גבריים
מאפיינים גבריים כוללים החלטיות, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. הגברים צפויים להיתפס במרחב הציבורי (עבודה, פוליטיקה, מסחר).
המילה "גבר" בשפה המדוברת – משמעותה: "אדם ממין זכר המפגין כוח וביטחון", (מילון הסלנג המקיף, רוביק רוזנטל, 2006). הלשון משקפת את החשיבה. כך נתפס המושג "גבר" בתודעת הדובר – מושג עמוס בקונוטציות סטראוטיפיות מגדריות חיוביות המזהות את הגבר עם כוח ועם ביטחון.
התכונות המשויכות לגברים הם לרוב תחרותיות, בעל כושר מנהיגות, היוזמה להתחיל עם המין השני, הקדשת זמן ומרץ להתקדמות בעבודה, וכן תפקידים במשפחה הכרוכים בעמדת סמכות או בשליטה על המשאבים כגון: ניהול התקציב של המשפחה. הגבר נתפש כמפרנס, כמי שצריך להוכיח את עצמו בתחום הקריירה המקצועית. תפקידיו קשורים לעמדת סמכות ושליטה על משאבי המשפחה.
מאפיינים לייצוגים נשיים
מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. נשים צפויות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטראוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. למשל, נשים נתפסות בחברה כמזוהות עם המרחב הפרטי (בית, ילדים, משפחה).
אידיאל היופי הנשי והתפתחות הייצוג הנשי:
הדימוי הנשי קיבל ביטוי משתנה במהלך ההיסטוריה, שבא לידי ביטוי גם ברצף הזרמים באומנות והותיר חותמו על התפיסה של היופי האידיאלי בכל תקופה ותקופה
גוף הנשי עמד בחזית השיח התרבותי משחר ההיסטוריה. הרי האישה הראשונה, חווה אמנו, הייתה המתווכת האולטימטיבית בין הנחש הערמומי לאדם הנאיבי. ומאז האישה נתפסת כסמל יופי (המין היפה), סמל מין (המנוצל לפעמים לרעה) וכמובן לסמל האימהות והמשפחה (אימא אדמה).
בתחומי חקר האדם השונים מקובל לחשוב כיום, כי הגוף האנושי ככלל והגוף הנשי בפרט, אינו נתון ביולוגי בלבד, אלא מושפע מגורמים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים. האמנות, ככלי המעביר מסרים תקשורתיים, מזרימה מידע ותומכת בהפצתם של תפיסות, משקפת גם סטנדרטים של יופי ומעבירה מסרים של אידיאל היופי הנשי.
ההקשר שבו מופיעות הנשים בפרסומת:
הנשים מוצגות בדרך כלל בין כותלי הבית: במטבח, בחדר הכביסה, במקלחת או בחדר השינה. פעמים רבות הן מוצגות כשהן יושבות על מיטה או שוכבות על ספה. הדימוי המתואר הוא מקובל. מקומה של האישה בבית. צורת הצגתן של נשים בפרסומת נובעת מאידיאולוגיה חברתית, ההופכת את הנשים לאובייקט מיני, יפה ומוגבל למקומו ולתפקידו החברתי מסורתי. הנשים הן, על פי האידיאולוגיה הקפיטליסטית, דמויות שוליות, הנשלטות בידי הגברים.
התכונות האישיות: אישיותה של האישה היא, על פי השקפת עולמו של המפרסם, נושא זניח. עם זאת, כשאנו זוכים בכל זאת לראות משהו שאינו הופעתה החיצונית, אנו רואים נשים המתוארות כ"אוסף של חסכים". המפרסמים בישראל מתארים נשים חסרות אונים, תלותיות, חסרות תועלת, רגשניות, פגיעות, כנועות, ילדותיות או סתם טיפשות. תכונות האישיות של הנשים מועברות בפרסומות בדרכים שונות, ישירות ועקיפות: באמצעות תנוחות (כתפיים שמוטות, ברכיים כפופות); הבעות פנים (פחד, מבוכה); מבטים (הערצה, ביישנות); קשר לדמויות אחרות בפרסומת (קטנה יותר, נמוכה יותר); וחיזוקי האובייקטים הסימבוליים (דובון צעצוע, מטאטא). מנקודת מבטם של המפרסמים, המאפיינים הללו הם גם מאפייני הצרכן האידיאלי. האישה האידיאלית, על פי תפיסתם, חסרת ביטחון, מונעת על ידי הרגש במקום השכל, היא תלותית, אימפולסיווית, רומנטית, חסרת אונים, מוגבלת הן פיזית והן נפשית, חיה בהווה, מתרפקת על עבר שלא היה וחולמת על עתיד שלא יהיה. היא הפכפכה, נרקיסיסטית, מרוכזת בגופה, משתוקקת להנאות קטנות כגדולות.
יחסיה עם הסביבה: הופעתה של האישה כאובייקט מיני ואישיותה ה"נחותה" מתבטאות בדרך שבה מתארים המפרסמים את יחסיה עם הסביבה.
יחסים בין גברים לנשים – הנשים מתוארות כ"ממתינות" לגברים שלהן: הן נצמדות לזרועותיהם, נשענות על כתפיהם, מתחננות לתשומת לב. תיאורים כאלה הם ביטוי ישיר ליחסים אי-שוויוניים ולעליונות הגבר.
יחסים בין נשים לנשים – הנשים מוצגות כקנאיות, שאינן נותנות אמון. הן מנצלות את הופעתן ואת ה"שירותים" שהן מספקות כדי להתחרות בנשים אחרות על "הגבר שלהן". הנשים מתוארות כמנוכרות מנשים אחרות.
שוביניזם
שוביניזם הוא כינוי למכלול תופעות של שנאה או זלזול כלפי קבוצות שונות. בשימוש השגור בימינו, הוא מתייחס לזלזול בנשים או אפלייתן לרעה, ולעתים גם בהומוסקסואלים.
בעבר תיאר המושג במיוחד קנאות לאומנית קיצונית, או פטריוטיזם, תוך גילוי איבה כלפי בן הלאום האחר, אך מאז הופעת הפמיניזם בשנות השישים והשבעים נוסף לכינוי משמעות של מבנה משפחתי פטריארכלי.
פמיניזם
פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות אשר במרכזן המטרה להשיג ולמסד זכויות לנשים מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית. בכלל גישות אלה כלולים המאבק לשוויון על פי חוק, המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ותעסוקה והמאבק נגד אלימות כלפי נשים.
תפיסת העולם הפמיניסטית מפרשת את המציאות החברתית הקשורה לחייהן ומעמדן של נשים בחברה, תוך התמקדות במשמעויות הפוליטיות, החינוכיות, התרבותיות והכלכליות של יחסי גברים-נשים. הפמיניזם תומך בהעצמת נשים בדרכים שונות דוגמת חקיקה, אכיפה, הסברה, שינוי נורמות דיבור, ייעוץ ומתן פתרונות למצבים שונים, מתוך מטרה ליצור שינוי חברתי כולל.
אופק בוכריס – רקע
אופק בוכריס נולד בשנת 1968.
בשנת 1988 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בפלוגת החבלה וההנדסה של חטיבת גולני. לאחר קורס קצינים חזר לפלוגה כמפקד צוות.
דרגות וצלש"ים
במאי 2002 פיקד על מבצע לאיתור מעבדות נפץ ולכידת מבוקשים בשכם; במהלך הפריצה לבית, נהרג מפקד פלוגה בגדוד, ובוכריס נפצע באורח קשה מאד, לאחר שנפגע מארבעה קליעים. על מנהיגותו, על דבקותו במשימה ועל אומץ לבו במהלך הקרבות, העניק לו הרמטכ"ל שאול מופז צל"ש
במהלך מלחמת לבנון השנייה קודם לדרגת אלוף-משנה, ומונה ליועץ למבצעים מיוחדים של מפקד עוצבת הגליל, גל הירש.
בספטמבר 2012 הועלה לדרגת תת-אלוף.
תפקידים צבאיים שמילא
מפקד פלחה"ן גולני
מפקד הפלוגה הרובאית של גדוד 12 (ברק)
מפקד גדוד 51 בשנת 2001
מפקד יחידת אגוז בשנת 2003
מפקד עוצבת ברעם בשנת 2006
מפקד חטיבת עודד בשנת 2008 (במקביל לתפקידו כמפקד בסיס אימונים פיקודי אליקים)
מפקד בסיס אימונים פיקודי אליקים בשנת 2008 (במקביל לתפקידו כמפקד חטיבת עודד)
מפקד חטיבת גולני בשנת 2010
מפקד עוצבת נתיב האש בשנת 2012
מפקד אוגדת הבשן בשנת 2014 (לאחר שעוצבת נתיב האש שונתה)
מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה בשנת 2015
מלחמות ומבצעים שבהם לקח חלק
האינתיפאדה הראשונה (1987)
הלחימה ברצועת הביטחון (1985-2000)
האינתיפאדה השנייה (2000)
מבצע חומת מגן (2002)
מלחמת לבנון השנייה (2006)
מבצע עופרת יצוקה (2008)
מבצע צוק איתן (2014)
הרשעה בפלילים
יולי 1994, בעת שירותו ברצועת הביטחון בדרום לבנון, נהרגו שניים מפקודיו בפלוגה וארבעה אחרים נפצעו, במהלך תאונה מבצעית, כשנגמ"ש פגע בקו מתח במוצב טייבה. בוכריס הועמד לדין יחד עם מפקד הגדוד משה תמיר ומפקד הגזרה יצחק גרשון. הם זוכו מעבירה של גרימת מוות ברשלנות, אך הורשעו בעבירה של התרשלות במילוי תפקידם
בפברואר 2016 חיילת, ששירתה תחת פיקודו של בוכריס בתקופת שירותו כמפקד חטיבת גולני, הגישה תלונה שהובילה לפתיחת חקירת מצ"ח נגדו בחשד לאונס ולהשעייתו מצה"ל. בתחילה, בוכריס הכחיש את כל המיוחס לו. ב-1 בדצמבר 2016 חתם בוכריס על הסדר טיעון, שבמסגרתו מחקה הפרקליטות מכתב האישום את סעיף האונס ובוכריס הודה בהתנהגות שאינה הולמת ובבעילה אסורה בהסכמה. הוא הורשע ונדון ל-9 חודשי מאסר על תנאי ולהורדה בדרגה אחת, לדרגת אלוף משנה.
השתלשלות האירועים בפרשת האונס
זמן קצר לפני שהיה אמור להיכנס לאחד התפקידים הרגישים ביותר בצבא – כראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים, שבמסגרת תפקיד זה היה אמור להיות אמון על כלל הפעילות המבצעית בצה"ל. שתי פקודות לשעבר של בוכריס התלוננו נגדו. המתלוננת הראשונה, חיילת ששירתה תחת פיקודו, טענה כי הקצין הבכיר אנס אותה וביצע בה מעשי סדום בעת ששירתה תחתיו בצה"ל. מתלוננת נוספת, קצינה, העידה בפני חוקרי מצ"ח כי מפקד חטיבת גולני לשעבר הטריד אותה מינית בעת שירותה הצבאי. החוקרים הגיעו אל המתלוננת השנייה לאחר שהמתלוננת הראשונה נגד בוכריס מסרה את שמה.
לכל אורך חקירתו של בוכריס הוא הכחיש את המיוחס לו. התביעה הצבאית עמדה עם זאת לצד גרסאותיהן של החיילת והקצינה – והגישה לבסוף את כתב האישום לאחר שלטענתה הצטברו ראיות לכאורה נגד הקצין. ב-21 ביולי 2016 הגיש נגדו הפצ"ר תא"ל שרון אפק כתב אישום בגין עבירות אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה והתנהגות שאינה הולמת. בסך הכל הואשם תת-אלוף בוכריס ב-16 עבירות מין בשתי מתלוננות ששירתו תחת פיקודו.
לפי כתב האישום, תא"ל בוכריס ביצע בחיילת, א', שלושה מעשי אונס, מעשה סדום ושישה מעשים מגונים, ובקצינה, ל', ביצע שישה מעשים מגונים. לפי כתב האישום, עבירות המין בוצעו במשרדי לשכתו של בוכריס, במכוניתו הצבאית, במחנה צבאי, בחדר מגוריו, ובכמה מקומות נוספים. עבירת מין אחת בוצעה כאשר כבר ענד דרגות תת-אלוף.
כשבוע לאחר מכן, ב-31 ביולי 2016, פרש בוכריס מצה"ל והודיע שינהל את המערכה על חפותו כאזרח.
ב-1 בדצמבר 2016 חתם בוכריס על הסדר טיעון, שבמסגרתו מחקה הפרקליטות מכתב האישום את סעיף האונס ובוכריס הודה בהתנהגות שאינה הולמת ובבעילה אסורה בהסכמה. הוא הורשע ונדון ל-9 חודשי מאסר על תנאי ולהורדה בדרגה אחת, לדרגת אלוף משנה.
תגובת הרמטכ"ל על הפרשה
כאשר הפרשה התפרסמה, הרמטכ"ל גדי אייזנקוט פירסם הודעה ואמר שהוא יגלה אפס סובלנות כלפי מקרי אונס והטרדות מיניות בצה"ל, לא משנה מי מבצע זאת, באיזה דרגה הוא והישגיו.
בהתחלה של החקירה הרמטכ"ל החליט להשעות את בוכריס מתפקידו.
במרץ 2016 החליט הרמטכ"ל לא למנות את בוכריס לתפקיד שאליו היה אמור להתמנות – ראש חטיבת המבצעים כאשר הפרשה התפרסמה. בנוסף, בעקבות גילויים חדשים ובעקבות זאת שהחקירה לא הסתיימה החליט הרמטכ"ל בנוסף להמשיך את השעייתו של בוכריס בעוד 30 ימים.
בסוף החקירה, ובחתימה על הסכם הטיעון, הרמטכ"ל המשיך להגיד שהוא מגלה אפס סובלנות כלפי מקרי אונס והטרדות מיניות בצה"ל ולכן החליט שלבוכריס אין מקום יותר בצה"ל – לא בשירות החובה ולא במילואים.
דוגמות למקרים דומים:
לירן חג'בי
בשנת 2014 פורסם שקצין מוערך הטריד מינית חיילת ששירתה תחתו.
בתחילת הפרשה היה צו איסור פרסום על שם הקצין ועל החטיבה שאליו הוא שייך. יום לאחר שהפרשה פורסמה הותר לפרסום שם החשוד – לירן חג'בי ותפקידו – מג"ד גדוד צבר בחטיבת גבעתי.
לאחר חקירה הוחלט לחתום על הסכם טיעון עם החשוד ועם המתלוננת. המתלוננת סירבה לחתום על הסכם טיעון ואף פרסמה עצמה ברשת, בפייסבוק היא כתבה פוסט ארוך שבו היא מספרת שהיא בעצם המתלוננת שמאשימה את חג'בי שביצע בה אונס.
מאי פטאל (המתלוננת) שירתה בגדוד של חג'בי ואף היה ראש המחלקה שלו.
בסוף החקירה, בית הדין הצבאי בקריה קבע כי חג'בי יורד בדרגה – מסגן אלוף לרב סרן, בנוסף יקבל עונש של חודשיים מאסר על תנאי, וכן יפצה את המתלוננת מאי פטאל ב-5000 שקלים.
איציק מרדכי
במרץ 2000 הגישה פקידה במשרד התחבורה תלונה במשטרה נגד איציק מרדכי בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים, שתי נשים אחרות הגישו בעקבות כך תלונות על מעשים מגונים נוספים שביצע. היועץ המשפטי לממשלה החליט על הגשת כתב אישום נגד מרדכי בגין ביצוע העבירות, בתגובה הודיע מרדכי ב-28 במאי 2000 על התפטרותו מן הממשלה. מרדכי הועמד לדין לפני בית משפט השלום בירושלים, באשמת ביצוען של עבירות מין בשלוש הנשים, מעשה מגונה בכוח שביצע ב-1992 בחיילת ששירתה בלשכתו, בהיותו מפקד פיקוד הצפון, מעשה מגונה בכוח שביצע בפעילה פוליטית ב-1996 בעת שכיהן כשר הביטחון ומעשים מגונים שביצע בעובדת לשכתו בשנים 1999 – 2000, בעת שכיהן כשר התחבורה. הוא הורשע בשני האישומים הראשוניים: בעבירה של ביצוע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות ובעבירה של מעשים מגונים וזוכה מהאישום השלישי. על מרדכי נגזר מאסר על תנאי של 18 חודשים, שירוצה בפועל אם יעבור תוך שלוש שנים עבירת מין. לבית המשפט המחוזי הוגש ערעור כפול. מרדכי ערער על עצם הרשעתו, והמדינה ערערה מנגד על קלות העונש. ערעורה של המדינה נדחה, וכן נדחו שניים מערעוריו של מרדכי, אך התקבל ערעורו בעניין אחת הפרשות שעליהן נדון. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגיש מרדכי ובקשתו לדיון נוסף נדחו.
מרדכי התפטר מהכנסת ב-2001, זמן קצר לאחר הרשעתו. הרשעה זו בעבירה פלילית קטעה את הקריירה הפוליטית שלו והביאה לגירושיו מאשתו השנייה, כוכי. בשנת 2005 התכוון ראש עיריית שדרות, אלי מויאל, להעסיקו כמרצה למורשת קרב בבתי ספר תיכוניים בעיר. מנכ"ל משרד החינוך, רונית תירוש, בגיבויה של שרת החינוך, לימור לבנת, פסלה אותו מהוראה בבתי הספר, עקב הרשעתו בעבירת מין.
ב-8 בספטמבר 2005 דנה ועדה שהוקמה לפי חוק השיפוט הצבאי בראשות השופט אליהו וינוגרד בסוגיה של שלילת דרגותיו הצבאיות עקב ההרשעה והחליטה שלא לבטלן ולהשאירו בדרגת אלוף. הפרקליט הצבאי הראשי ערער על ההחלטה בפני בית הדין הצבאי לערעורים, אשר החליט ב-12 ביוני 2006 כי דרגותיו של מרדכי לא יישללו. משפטו והרשעתו של מרדכי מצוינים כאבן דרך בהגנה הניתנת לנשים מצד המשפט הישראלי נגד מעשים מגונים והטרדה מינית
עקרון הסוביודיצה
מטרת ההליך השיפוטי היא להכריע באופן צודק בשאלות שנויות במחלוקות. לשם כך נקעו כללים שמטרתם היא להבטיח כי ההליך ינוהל בדרך הוגנת ויסתיים בהכרעה נכונה. מכיוון שהליכים שיפוטיים לא מבודדים מההקשר החברתי הרחב והתקשורת, ולעתים אף מושכים תשומת לב רבה, ולכן נוצר חשש שדיונים ציבוריים שלא במסגרת ההליך ישפיעו על הליך עצמו באמצעות השפעה על השופטים על העדים ועל בעלי הדין.
איסור הסוב-יודיצה הנוכחי, שאומץ מן המשפט המקובל האנגלי, אינו עורך כמה הבחנות חשובות: הוא אינו מבחין בין סכנה לגיטימית לפסולה בין סכנה חמורה שעשויה אולי להצדיק הגבלה של חופש הביטוי, לבין סכנה קלה שאינה מצדיקה זאת והוא מתעלם מהבחנות בין סוגים של ביטויים על-פי ערכם.
ההכוונה היחידה באיסור הקיים היא שהפרסום צריך ליצור סכנה להשפעה על הליך שיפוטי. הכְוונה זאת אינה רבה, מפני שבעוד שברור שהכוונה אינה לכל סכנה, קשה להעריך את עצמת הסכנה הנדרשת באופן כללי והנוצרת בפועל בהקשרים שונים. לפיכך תוכנו של האיסור הנוכחי אינו ברור, והוא אינו כולל הכְוונה לגבי גבול האסור והמותר כך שגם מי שרוצה לפעול על-פי החוק אינו יודע מה הוא דורש. בסופו של דבר, ההמלצה היא לבטל את האיסור הפלילי הקיים כיום ולהחליפו בכללי אתיקה מקצועית לכלי התקשורת המתייחסים לסוגי פרסומים אלה (תוך קביעת הנחיות מקבילות לעובדי הציבור הרלוונטיים). הטעמים העומדים בבסיס ההמלצה הם: ראשית, טיבם העמום של חלק מסוגי הפרסומים המסוכנים, שאינו מאפשר הגדרתם כעברה פלילית (פרסומים חד-צדדיים ופרסומים המצטברים למגמה תקשורתית אחת). שנית, עקרון השיוריות, המחייב לצמצם את השימוש במשפט הפלילי להתמודדות עם סכנות חמורות וחד-משמעיות אשר אין דרך אחרת להתמודד עמן. שלישית, הקושי בהערכה אמינה לגבי הסכנה הצפויה מסוגים שונים של פרסומים. רביעית, ההערכה שכללי אתיקה מקצועית עשויים להיות יעילים בהקשר הנדון לאור האינטרס של כלי התקשורת בשמירה על כללים בנוגע לתפקודם, בשל האופי הקבוע של עבודתם. ולבסוף, העובדה שאין כיום למעשה כל מגבלה, שכן האיסור הקיים כלל אינו נאכף.
הדילמה אותה בחרתי לחקור היא ייצוג מגדר נשי מול מגדר גברי בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית.
את הדילמה חקרתי בעזרת הפרשה של אופק בוכריס.
אופק בוכריס היה איש צבא בדרגת תא"ל. זמן קצר לפני שהיה צריך להתמנות לתפקיד חדש ויוקרתי, שתי מתלוננות התלוננו שהוא אנס אותן וניצל את יחסי המרות כאשר הוא היה המפקד של אחת המתלוננות (אשר הייתה חיילת שלו) ועוד קצינה שאיתה עבד.
במהלך כל החקירה בוכריס הכחיש את כל האשמות כנגדו, אך לאחר זמן הוגשה הצעה לעסקת טיעון. שני הצדדים הסכימו לגשת לעסקת טיעון במקום להמשיך בחקירה.
בעסקת הטיעון שני הצדדים חתמו, בוכריס הודה בהתנהגות שאינה הולמת ובבעילה אסורה בהסכמה. הוא הורשע ונדון ל-9 חודשי מאסר על תנאי ולהורדה בדרגה אחת, לדרגת אלוף משנה.
לאחר החתימה על עסקת הטיעון, הציבור מתח ביקורת לגבי המקרה ולגבי העונש אותו קיבל בוכריס.
במהלך כל שלבי החקירה, הפרשה היה בשיח הציבורי הרחב, וקיבלה כותרות רבות במהדורות החדשות, בעיתונים וברשתות החברתיות.
הפרשה גררה לתוך השיח הציבורי את ההבדל בין הייצוג הנשי לבין הייצוג הגברי שיש בסיקור עבירות מין במערכת הצבאית.
לרוב, הייצוג הגברי יותר חזק מהייצוג הנשי. גברים קצינים אשר משרתים בצה"ל נתפסים בחברה בגברים חזקים וערכיים. כאשר בנות מתלוננות על קצינים שאנסו אותן או הטרידו אותן מינית, החברה ממהרת לשפוט את המתלוננות ולהגן על הקצינים אשר משרתים בצה"ל ומגנים עלינו.
כמו כן, יש חלק בחברה אשר מגן על המתלוננות ויוצא כנגד הגברים שמואשמים במקרים בהם הם מואשמים.
את הדילמה חקרתי לפי פרשת אופק בוכריס. בפרשה זו החברה מתחרה ביקורות שונות ורבות במהלך כל החקירה, וגם אחריה. הביקורות הרבות היו קשורות להבדלים בין נשים לגברים וייצוגם בחברה.
במהלך הדילמה ניתחתי כתבות שונות אשר התקשרו למקרה ובנוסף ניתחתי טוקבקים ותגובות שהכתבות גררו. מתוך המסרים שעברו ניתן היה לראות את הייצוגים השונים של הגברים ושל הנשים אשר שוררות בחברה.
העמותה שאיתה שעלייה אני עורכת את הקמפיין החברתי שלי היא עמותת אל – סם.
עמותת אל-סם הינה עמותה ארצית. עמותת אל-סם נוסדה בשנת 1974 כעמותה ציבורית, ע"י גב' עדה מכנס ז"ל וקבוצה של אנשי ציבור מתנדבים, בעלי מודעות חברתית, ששמו להם למטרה לפעול למניעת השימוש בסמים ואלכוהול, בעיקר בקרב בני נוער. כיום לאל-סם 15 סניפים ברחבי הארץ, בהם ניתנים טיפולים, ייעוצים והדרכות לבני נוער, צעירים עד גיל 24 ולהוריהם, בבעיות הקשורות לשימוש לרעה בסמים ו/או באלכוהול.
הבעיה האזרחית היא שימוש בסמים בקרב בני הנוער. בני נוער רבים כיום צורכים סמים באופן קבוע ואפילו מתמכרים לסמים. זוהי בעיה אזרחית מכיוון שההשפעה של הסמים על הבני נוער, ובכלל על בני האדם, היא חזקה ולא טובה. שימוש רב גורם לתלות בסם שגורר אחריו בעיות רבות אחרות כמו עצבים, גניבה (למימון הסמים), מוות וכו'.
בקמפיין שלי אני מציגה פרסומת קצרה שקהל היעד שלה הוא הורים לבני נוער. בחרתי בקהל יעד זה מכיוון שיש הרבה הורים שמתעלמים מהתסמינים של השימוש בסמים בקרב בני הנוער, וגם אם הם גילו על שימוש בסמים בקרב ילדיהם הם לא יודעים איך להתמודד עם זה. באמצעות הפרסומת אני מציגה להורים תסמינים של שימוש בסמים ומראה להם שיש להם למי לפנות ברגע שהם מגלים על כך.
הפרסומת שלי משתמשת בהפניה רגשית להעברת מסר באמצעות גישת ההפחדה והאיום. פחד כמקדם מכירות משרת פרסומאים בתחום מסעות הסברה. הפחד יוצר מתח והאדם הפוחד משתדל להפיגו בכל דרך. הפרסומת אמורה ליצור את המתח ולהציע פתרונות אפשריים להפגתו. ההנחה היא כי במצב פחד פועלים 2 כוחות במקביל: סכנה ופחד. הסכנה מדרבנת לפעולה והיא אפקטיבית ביותר במצב של פחד בעוצמה בינונית.
מעולם לא יצא לה לשמוע על סיפורים כאלה שהוא עשה, היא מגדירהאותו כקצין ערכי ואמיץ. בנוסף, שקד טוענת שאין צורך לדבר על המקרה עד שלא הכל יתבהר וידעו מי הצד הצודק מכיוון שכל דיבורי הסרק פוגעים בשני הצדדים ושאין בזה כל דבר טוב.
בלוג בגרות בתקשורת 